מדריך תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות לחברות טכנולוגיה
חברת טכנולוגיה נערכת לתיקון 13 בשבעה שלבים. היא ממפה את מאגרי המידע שלה, קובעת לכל מאגר רמת אבטחה, ובודקת אם היא חייבת למנות DPO או להודיע לרשות. אחר כך היא מסדרת את ההודעות למשתמשים, את החוזים עם הספקים ואת הטיפול באירועי אבטחה. המדריך הזה עובר על כל שלב, ומפנה לסעיף בחוק או בתקנות שמחייב אותו.
עודכן לאחרונה: 19.11.2026
תיקון 13 בשורה אחת
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. הוא הרחיב את ההגדרה של "מידע אישי", הוסיף חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO, Data Protection Officer) לחלק מהגופים, והחליף את רוב חובת הרישום בחובת הודעה. הוא גם נתן לרשות להגנת הפרטיות סמכות להטיל עיצומים כספיים (מדריך הרשות, עמ' 3). מה השתנה בפירוט כתבתי בפוסט תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה השתנה בפועל לחברת טכנולוגיה. כאן אני עוסק בשאלה מה עושים.
מפת החובות
חובה: המקור; על מי היא חלה
מסמך מבנה מאגר ורשימת מצאי של המערכות: תקנה 5(א) לתקנות אבטחת מידע; כל בעל מאגר מידע
אמצעי אבטחה לפי רמת האבטחה של המאגר: תקנה 1 ותוספות ראשונה ושנייה לתקנות; כל מאגר, לפי הרמה שחלה עליו
מינוי DPO: סעיף 17ב1 לחוק; גופים ציבוריים, סוחרי מידע, ניטור שיטתי בהיקף ניכר, מידע רגיש בהיקף ניכר
הודעה לרשות על מאגר: סעיף 8א(ב) לחוק; מאגר עם מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש
הודעה למשתמש באיסוף מידע: סעיף 11 לחוק; כל מי שאוסף מידע אישי לצורך מאגר
זכות עיון ובקשת תיקון: סעיפים 13 ו-14 לחוק; כל בעל שליטה במאגר
חוזה עם ספק שמקבל גישה למאגר: תקנה 15 לתקנות; כל מי שנותן לספק גישה למאגר
דיווח על אירוע אבטחה חמור: תקנה 11(ד) לתקנות; מאגרים ברמת אבטחה בינונית וגבוהה
שלב 1: מיפוי המאגרים
מה נחשב מאגר. לפי סעיף 3 לחוק, מאגר מידע הוא אוסף של מידע אישי שמעובד באמצעי דיגיטלי. יש שני חריגים. הראשון הוא אוסף לשימוש אישי שאינו לעסק. השני הוא אוסף שיש בו רק שם, כתובת ודרכי התקשרות של עד 100,000 איש, בתנאים שבחוק (מדריך הרשות, עמ' 6). אצל חברת טכנולוגיה, טבלת המשתמשים, ה-CRM, מערכת התמיכה, נתוני האנליטיקה וקובצי הלוג הם בדרך כלל מאגרים.
מה כותבים. לפי תקנה 5(א), בעל מאגר מחזיק מסמך מעודכן של מבנה המאגר ורשימת מצאי של המערכות. ברשימה נכללים התשתיות והחומרה, התוכנות שמפעילות את המאגר, הממשקים ותרשים הרשת. המיפוי הזה הוא גם הבסיס לכל ההחלטות שבהמשך.
שלב 2: רמת האבטחה של כל מאגר
תקנות אבטחת המידע קובעות שלוש רמות אבטחה, וכל רמה מחייבת אמצעים אחרים.
רמה: מתי היא חלה; דוגמאות לחובות נוספות
בסיסית: כל מאגר שאינו בינוני, גבוה או מאגר המנוהל בידי יחיד (תקנה 1); מסמך הגדרות מאגר, נוהל אבטחה, הרשאות גישה
בינונית: מאגר שמטרתו מסירת מידע לאחר, מאגר של גוף ציבורי, או מאגר עם סוגי מידע רגישים, כמו מידע רפואי, ביומטרי, פיננסי או הרגלי צריכה שמלמדים על אישיות (תוספת ראשונה); ביקורת אבטחה אחת ל-24 חודשים (תקנה 16), דיון שנתי באירועי אבטחה (תקנה 11(ג))
גבוהה: מאגר מהסוגים האלה עם 100,000 איש ומעלה, או עם יותר מ-100 בעלי הרשאה (תוספת שנייה); סקר סיכונים ומבדקי חדירות אחת ל-18 חודשים (תקנה 5(ג) ו-(ד)), דיון רבעוני באירועי אבטחה (תקנה 11(ג))
שימו לב לחריג. מאגר עם מידע רגיש על עובדים או ספקים, שמשמש רק לניהול העסק, או מאגר שיש בו עד עשרה בעלי הרשאה, יכול לרדת לרמה בסיסית, בתנאים שבפרט 2 לתוספת הראשונה.
שלב 3: DPO וממונה אבטחת מידע
מי חייב למנות DPO. סעיף 17ב1(א) מונה ארבע קבוצות. לחברות טכנולוגיה רלוונטיות בעיקר שתיים: חברה שעיסוקה העיקרי מחייב ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר, וחברה שעיסוקה העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר. "היקף ניכר" נבחן לפי מספר האנשים, סוגי המידע, משך העיבוד ותדירותו (סעיף 17ב1(ב)).
מה ה-DPO עושה. לפי סעיף 17ב2, הוא מייעץ להנהלה, מכין תוכנית הדרכה ותוכנית בקרה, מוודא שקיימים נוהל אבטחה ומסמך הגדרות מאגר, ומשמש איש הקשר מול הרשות. החוק מתיר גם DPO חיצוני (מדריך הרשות, עמ' 9).
ממונה אבטחת מידע הוא תפקיד אחר. לפי מדריך הרשות, החובה למנות ממונה אבטחה חלה, בין השאר, על מי שמחזיק חמישה מאגרים שחייבים ברישום או בהודעה (מדריך הרשות, עמ' 11). החוק לא אוסר שאותו אדם ימלא את שני התפקידים, אבל הרשות מסבירה למה ברוב המקרים זה לא מתאים (מדריך הרשות, עמ' 9 עד 11).
שלב 4: רישום והודעה לרשות
רישום. רוב החברות הפרטיות כבר לא חייבות לרשום מאגרים. החובה נשארה למאגר של גוף ציבורי, ולמאגר שמטרתו העיקרית היא מסירת מידע לאחר, עם יותר מ-10,000 איש (סעיף 8א(א)).
הודעה. מאגר שאינו חייב ברישום, ויש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש, מחייב הודעה לרשות בתוך 30 יום. ההודעה כוללת את פרטי החברה, את פרטי ה-DPO אם יש חובה למנות אותו, ועותק של מסמך הגדרות המאגר. כל שינוי בפרטים האלה מדווחים בתוך 30 יום (סעיף 8א(ב)).
שלב 5: הודעה למשתמשים ומימוש זכויות
ההודעה באיסוף. כשאוספים מידע אישי לצורך מאגר, ההודעה למשתמש כוללת כמה פרטים: אם יש עליו חובה למסור את המידע ומה יקרה אם לא ימסור, מה המטרה, מי בעל השליטה במאגר ואיך פונים אליו, למי יימסר המידע ולאיזו מטרה, ושיש לו זכות עיון וזכות לבקש תיקון (סעיף 11). בפועל, זה מה שבודקים במדיניות הפרטיות ובמסכי ההרשמה.
עיון ותיקון. כל אדם רשאי לעיין במידע האישי שלו שמוחזק במאגר (סעיף 13) ולבקש לתקן אותו (סעיף 14). כדאי שיהיה נוהל פנימי שמגדיר מי מטפל בבקשה, באיזה זמן ואיך מתעדים.
שלב 6: ספקים ומיקור חוץ
כל ספק שמקבל גישה למאגר. ספק ענן, ספק תמיכה או ספק AI שמקבל גישה למאגר מחייב בדיקה לפני ההתקשרות וחוזה שכולל רשימת נושאים קבועה (תקנה 15(א)):
-
איזה מידע הספק רשאי לעבד ולאיזו מטרה.
-
לאילו מערכות הוא רשאי לגשת, ואיזה סוג עיבוד מותר לו.
-
משך ההתקשרות, ומה קורה למידע בסוף: החזרה, השמדה ודיווח.
-
אמצעי האבטחה שהספק מיישם.
-
התחייבות סודיות של העובדים שלו.
-
תנאים לספק משנה.
-
דיווח שנתי, והודעה על אירוע אבטחה.
בעל המאגר גם בודק בפועל שהספק עומד בחוזה (תקנה 15(א)(4)). על חוזים עם ספקי AI כתבתי בנפרד: שישה סעיפים שחייבים בחוזה עם ספק AI.
שלב 7: אירועי אבטחה
תיעוד. כל אירוע שמעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, או לשימוש בו בלי הרשאה, מתועד, ככל האפשר ברישום אוטומטי (תקנה 11(א)). את נתוני האבטחה שומרים 24 חודשים (תקנה 17(א)).
אירוע חמור. במאגר ברמה גבוהה, אירוע חמור הוא כל שימוש במידע בלי הרשאה או פגיעה בשלמותו. במאגר ברמה בינונית, אירוע חמור הוא אירוע כזה שנוגע לחלק מהותי מהמאגר (תקנה 1). על אירוע חמור מודיעים מיד, ומדווחים על הצעדים שננקטו (תקנה 11(ד); מדריך הרשות, עמ' 19).
מה הסיכון
הרשות להגנת הפרטיות יכולה להטיל עיצומים כספיים. ברוב ההפרות הסכום מחושב לפי מספר האנשים במאגר, עם סכום מינימום לכל הפרה. בהפרות של תקנות אבטחת המידע, הסכום נקבע לפי רמת האבטחה של המאגר (מדריך הרשות, עמ' 14 עד 20). בנוסף, בית משפט יכול לפסוק פיצוי של עד 10,000 ש"ח בלי הוכחת נזק על חלק מההפרות (מדריך הרשות, עמ' 13). טבלת סכומים מפורטת נמצאת בפוסט על תיקון 13.
רשימת בדיקה להיערכות
-
רשימת מאגרים מלאה, עם מסמך מבנה ורשימת מצאי לכל מאגר.
-
רמת אבטחה מוגדרת לכל מאגר, ותוכנית לחובות של אותה רמה.
-
החלטה מנומקת אם חייבים DPO וממונה אבטחה.
-
בדיקה אם יש מאגר שמחייב הודעה לרשות.
-
מדיניות פרטיות ומסכי איסוף שכוללים את כל הפרטים שבסעיף 11.
-
נוהל לבקשות עיון ותיקון.
-
חוזים עם ספקים שמקבלים גישה למאגר, לפי תקנה 15.
-
נוהל לטיפול באירועי אבטחה, כולל דיווח על אירוע חמור.
שאלות נפוצות
האם תיקון 13 חל על סטארטאפ קטן?
כן. החוק חל על כל מי שמעבד מידע אישי לצורך עסק, בלי קשר לגודל החברה. הגודל משפיע על חלק מהחובות, למשל רמת האבטחה, החובה להודיע לרשות וחובת DPO.
איך יודעים איזו רמת אבטחה חלה על המאגר?
בודקים את סוג המידע, את מספר האנשים במאגר ואת מספר בעלי ההרשאה. מאגר עם מידע רגיש, כמו מידע רפואי, ביומטרי או פיננסי, נמצא לפחות ברמה בינונית. אם יש בו 100,000 איש ומעלה, או יותר מ-100 בעלי הרשאה, הוא ברמה גבוהה (תוספות ראשונה ושנייה לתקנות).
האם DPO יכול להיות חיצוני?
כן. החוק מתיר להעסיק DPO כנותן שירותים חיצוני. הרשות מעדיפה שהוא יהיה עובד הארגון, אבל קובעת שמתכונת ההעסקה נבחנת לפי מאפייני הארגון (מדריך הרשות, עמ' 9).
מה צריך להיות בחוזה עם ספק ענן או ספק AI?
הנושאים שבתקנה 15(א)(2): המידע והמטרות, המערכות וסוג העיבוד, משך ההתקשרות והשבת המידע, אמצעי האבטחה, סודיות, ספקי משנה, ודיווח על אירוע אבטחה.
לתיאום שיחת מיפוי
היערכות לתיקון 13 מתחילה ברשימת המאגרים והספקים. אם תרצו לעבור עליה יחד, לתיאום שיחת מיפוי.
מקורות: חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017. הרשות להגנת הפרטיות, מדריך מקצועי: תיקון מס' 13.
העמוד הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.
