top of page

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה השתנה בפועל לחברת טכנולוגיה

omerbra
לפני 3 שעות
זמן קריאה 5 דקות

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, והוא משנה לחברת טכנולוגיה שלושה דברים מרכזיים. כמעט כל נתון שהמוצר שלכם אוסף נחשב היום "מידע אישי". חלק מהחברות חייבות למנות ממונה על הגנת הפרטיות. והרשות להגנת הפרטיות יכולה להטיל עיצומים כספיים שמחושבים לפי מספר האנשים במאגר, בלי ללכת לבית משפט.

עודכן לאחרונה: 19.11.2026

מה זה תיקון 13, ולמה הוא נוגע לחברות טכנולוגיה

הכנסת אישרה את תיקון 13 ב-5.8.2024. הרשות להגנת הפרטיות מתארת אותו כעדכון המקיף ביותר לחוק מאז שנחקק ב-1981 (מדריך הרשות לתיקון 13, עמ' 3). חברת טכנולוגיה מרגישה אותו יותר מאחרות, כי המוצר שלה מעבד מידע על משתמשים כל הזמן: לוגים, מזהי מכשיר, נתוני שימוש, נתוני מיקום, ומידע שעובר למודלים של AI.

את נוסח החוק המעודכן אפשר לקרוא במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת. בפוסט מ-2024 תיארתי את הצעת החוק כשעוד הייתה בדיון בוועדה (תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בישראל: לאן החוק הולך?). כאן אני עוסק במה שנחקק בפועל.

השינוי הראשון: כמעט כל נתון הוא מידע אישי

ההגדרה החדשה רחבה בהרבה. לפי סעיף 3 לחוק, "מידע אישי" הוא כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי. אדם ניתן לזיהוי אם אפשר לזהות אותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין, למשל דרך מזהה מקוון או נתוני מיקום. בעבר החוק התמקד בסוגי מידע מסוימים, כמו מצב בריאות או מצב כלכלי (מדריך הרשות, עמ' 5).

מה זה אומר למוצר. מזהה משתמש, כתובת IP או מזהה מכשיר שאפשר לקשר לאדם נכנסים להגדרה. "זה רק אנליטיקה" כבר לא מוציא נתון מתחולת החוק.

מידע בעל רגישות מיוחדת. זו ההגדרה שהחליפה את "מידע רגיש". היא כוללת, בין השאר, מידע רפואי, מזהה ביומטרי, נתוני שכר ופעילות פיננסית, והערכת אישיות (סעיף 3; מדריך הרשות, עמ' 5). חברת פינטק, HR-tech או health-tech מעבדת מידע כזה כחלק מהליבה של המוצר, ולכן חלות עליה חלק מהחובות שבהמשך.

עיבוד הוא כל פעולה. "עיבוד" מוגדר ככל פעולה על מידע אישי, כולל קבלה, אחסון, עיון, העברה ומתן גישה. גם שליחת מידע לספק ענן או ל-API של מודל שפה היא עיבוד. שימו לב שגם אם החברה שלכם מקבלת גישה בלבד למידע אישי, ולא עושה עם הגישה הזו כלום, אתם עדיין תוגדרו כ"מחזיק" במאגר המידע (סעיף 3, ההגדרות "עיבוד" ו"מחזיק"), בדיוק כמו ב-GDPR.

השינוי השני: פחות רישום, יותר חובות מהותיות

חובת הרישום כמעט נעלמה במגזר הפרטי. לפי סעיף 8א(א), רק שני סוגים של מאגרים חייבים ברישום. הראשון הוא מאגר של גוף ציבורי. השני הוא מאגר שמטרתו העיקרית היא מסירת מידע לאחר כדרך עיסוק, ושיש בו מידע על יותר מ-10,000 איש.

במקום רישום, חובת הודעה. מאגר שאינו חייב ברישום, ויש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש, מחייב הודעה לרשות בתוך 30 יום. ההודעה כוללת את פרטי החברה, את פרטי הממונה על הגנת הפרטיות אם חובה למנות אותו, ועותק של מסמך הגדרות המאגר (סעיף 8א(ב)).

הנקודה שחברות מפספסות. מאגר שאינו חייב ברישום עדיין כפוף לכל שאר החובות שבחוק ובתקנות אבטחת המידע. הרשות כותבת את זה במפורש (מדריך הרשות, עמ' 7). כלומר, חובת הרישום או היעדרה לא מעידה על הצורך או על חוסר הצורך לעמוד ביתר הדרישות, המהותיות יותר, של החוק והתקנות.

שלושה איסורים חדשים בסעיף 8. אסור לעבד מידע אלא למטרה שנקבעה למאגר כדין (סעיף 8(ב)). אסור לעבד מידע בלי הרשאה של בעל השליטה, או מעבר להרשאה שניתנה (סעיף 8(ג)). ואסור לעבד מידע שנאסף שלא כדין (סעיף 8(ד)). מאגר שנבנה מ-scraping או מרשימה שנקנתה בלי לבדוק מאיפה היא הגיעה עלול להיכנס לאיסור השלישי.

השינוי השלישי: ממונה על הגנת הפרטיות (DPO)

מי חייב. סעיף 17ב1(א) מונה ארבע קבוצות של גופים שחייבים למנות DPO (Data Protection Officer, ממונה על הגנת הפרטיות). לחברות טכנולוגיה רלוונטיות בעיקר שתיים מהן:

קבוצה

מה הסעיף אומר

דוגמה מעולם הטכנולוגיה

סעיף 17ב1(א)(3)

עיסוק עיקרי שמחייב ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, כולל מעקב אחר התנהגות, מיקום או פעולות, בהיקף ניכר

ad-tech, אנליטיקה התנהגותית, אפליקציות מיקום

סעיף 17ב1(א)(4)

עיסוק עיקרי שכולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר

health-tech, פינטק, מערכות HR

סעיף 17ב1(א)(2)

מטרה עיקרית של מסירת מידע לאחר כדרך עיסוק, ומעל 10,000 איש במאגר

data brokers ושירותי דיוור ישיר

"היקף ניכר" הוא מבחן עובדתי. סעיף 17ב1(ב) מפרט את השיקולים: מספר האנשים, היקף המידע וסוגיו, משך העיבוד ותדירותו, משך השמירה והתחום הגאוגרפי. החוק לא קובע מספר. לכן התשובה לשאלה "האם אנחנו חייבים" מתחילה במיפוי של המידע שהמוצר מעבד בפועל.

מה הממונה עושה. לפי סעיף 17ב2, הממונה מייעץ להנהלה, מכין תוכנית הדרכה ותוכנית בקרה, מוודא שקיימים נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות מאגר, ומשמש איש הקשר מול הרשות. הממונה מדווח ישירות למנכ"ל או למי שכפוף לו במישרין. לפי הרשות, תפקידים כמו CTO, מנהל מערכות מידע או מנהל שיווק יוצרים ככלל חשש לניגוד עניינים (מדריך הרשות, עמ' 9 עד 10). החוק מתיר גם ממונה חיצוני.

השינוי הרביעי: יידוע מורחב

מה חייב להופיע בהודעה למשתמש. כשאוספים מידע אישי לצורך מאגר, ההודעה צריכה לכלול כמה פרטים (סעיף 11). האם חלה על המשתמש חובה למסור את המידע, ומה קורה אם הוא לא מסכים. מה המטרה. מי בעל השליטה במאגר ואיך יוצרים איתו קשר. למי יימסר המידע ולאיזו מטרה. ושיש לו זכות עיון וזכות לבקש תיקון. בפועל, זו בדיקה של מדיניות הפרטיות ושל מסכי ההרשמה במוצר.

השינוי החמישי: עיצומים כספיים ותביעות

העיצום מחושב לפי מספר האנשים במאגר. המדריך של הרשות מפרט את הסכומים. שלוש דוגמאות:

הפרה

סכום העיצום לפי מדריך הרשות

עיבוד ללא הרשאה או בניגוד למטרת המאגר (סעיפים 8(ב), 8(ג))

4 ש"ח לכל אדם במאגר, 8 ש"ח אם יש בו מידע בעל רגישות מיוחדת, ולא פחות מ-200,000 ש"ח

איסוף מקבוצה בלתי מסוימת, למשל דרך טופס באתר, בלי הודעה לפי סעיף 11

2 ש"ח לכל אדם, 4 ש"ח במידע בעל רגישות מיוחדת, ולא פחות מ-20,000 ש"ח או 40,000 ש"ח

אי-מסירת הודעה לרשות על מאגר לפי סעיף 8א(ב)

150,000 ש"ח, וסכום כפול במאגר של יותר ממיליון איש

(מדריך הרשות, עמ' 15 עד 17.) כדי להמחיש את סדרי הגודל: לפי הדוגמה של הרשות, עיבוד בחריגה מהרשאה במאגר של 200,000 איש עם מידע בעל רגישות מיוחדת מגיע ל-1,600,000 ש"ח.

ספק שמעבד בשבילכם הוא "מחזיק". כל גורם חיצוני שמעבד מידע עבור בעל השליטה הוא "מחזיק". אם הרשות מטילה עיצום על המחזיק ובעל השליטה לא דואג להפסקת ההפרה, אפשר להטיל את העיצום גם על בעל השליטה (מדריך הרשות, עמ' 6 ו-14). לכן החוזה עם ספקים, כולל ספקי AI, צריך לקבוע מה מותר להם לעשות במידע.

פיצוי בלי הוכחת נזק. בית משפט יכול לפסוק עד 10,000 ש"ח בלי הוכחת נזק על הפרות כמו איסוף בלי הודעה כנדרש או אי-מתן זכות עיון. בנוסף, ההתיישנות המקוצרת של שנתיים בוטלה (מדריך הרשות, עמ' 13). כלומר, נוספה כאן זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק, בדיוק כמו הפיצוי על שליחת הודעות ספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים)), שקיים כבר למעלה מעשור.

מאיפה מתחילים

מיפוי לפני מדיניות. אני מתחיל עם חברות טכנולוגיה מרשימה של המאגרים, מה יש בכל אחד, כמה אנשים, האם יש בו מידע בעל רגישות מיוחדת, ומי מעבד אותו בשבילכם. מהרשימה הזו נגזרות התשובות לשאלה אם צריך DPO, אם צריך הודעה לרשות, ואיזו רמת אבטחה חלה. אחר כך בודקים את ההודעות למשתמשים ואת החוזים עם הספקים. חברה שמשתמשת ב-AI על מידע של לקוחות צריכה לבדוק גם את החוזה עם ספק ה-AI. את כל שלבי ההיערכות, עם הפניה לסעיף בכל שלב, ריכזתי במדריך תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות לחברות טכנולוגיה.

ליווי שוטף בנושאים האלה, בשילוב רגולציית AI, מתואר בעמוד ריטיינר משפטי לחברות AI.

שאלות נפוצות

ממתי תיקון 13 בתוקף?

מ-14 באוגוסט 2025. הכנסת אישרה אותו ב-5 באוגוסט 2024 (מדריך הרשות, עמ' 3).

האם סטארטאפ קטן חייב למנות DPO?

לא בגלל הגודל. החובה תלויה בסוג הפעילות: ניטור שיטתי של בני אדם בהיקף ניכר, או עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר כעיסוק עיקרי (סעיף 17ב1(א)(3) ו-(4)). סטארטאפ קטן ב-health-tech עשוי להיות חייב, וחברה גדולה בתחום אחר עשויה שלא להיות חייבת.

האם עדיין צריך לרשום מאגר מידע?

ברוב החברות הפרטיות לא. חובת הרישום נשארה למאגרים של גופים ציבוריים ולמאגרים שמטרתם העיקרית מסירת מידע לאחר, עם יותר מ-10,000 איש (סעיף 8א(א)). מאגר עם מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש מחייב הודעה לרשות (סעיף 8א(ב)).

האם כתובת IP היא מידע אישי?

כשאפשר לקשר אותה לאדם במאמץ סביר, כן. ההגדרה בסעיף 3 מזכירה במפורש מזהה מקוון כדרך לזהות אדם.

מה הסיכון הכספי בהפרה?

העיצום מחושב ברוב המקרים לפי מספר האנשים במאגר, עם סכום מינימום לכל הפרה. בנוסף, משתמש יכול לתבוע פיצוי של עד 10,000 ש"ח בלי להוכיח נזק על חלק מההפרות (מדריך הרשות, עמ' 13 עד 17).

לתיאום שיחת מיפוי

אם אתם לא בטוחים אילו מהחובות האלה חלות על המוצר שלכם, נתחיל במיפוי של המאגרים והספקים. לתיאום שיחת מיפוי

הפוסט הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page