"אפקט בריסל" ומירוץ החימוש לרגולציה של בינה מלאכותית: איזו מעצמה תקבע את הכללים?
פורסם במקור בלינקדאין, אפריל 2023.
אנו עדים למירוץ לקראת קביעת סט חוקים ליצירה ושימוש בכלי בינה מלאכותית, שלתקוות המפרסמים יהפוך לסטנדרט העולמי.
מהו "אפקט בריסל"?
"אפקט בריסל" הוא המונח שבו משתמשים חוקרי מדיניות כדי לתאר את התופעה הרגולטורית שהתרחשה עם פרסום ה-GDPR, רגולציית הפרטיות של האיחוד האירופי. בשל התחולה הרחבה של ה-GDPR (שחל על כל חברה שמציעה שירותים לאזרחי האיחוד), חברות בינלאומיות התאימו את עצמן אליו והפכו אותו דה-פקטו לבסיס הנורמטיבי החל בכל העולם.
כתוצאה מכך, מדינות נוספות ביקשו לנסח את החוקים המקומיים שלהן על בסיס החקיקה באיחוד האירופי, וכך נוסחו למעשה החוקים בקליפורניה, בברזיל, ביפן, בהודו ובמדינות נוספות.
המירוץ על ה-AI
באופן דומה, אנו עדים ל"מירוץ חימוש" בין האיחוד האירופי לבין סין וארה"ב. האיחוד האירופי מוביל, לאחר שפרסם מבעוד מועד טיוטה מקיפה ביותר של חקיקה, אך גם הסינים לא טמנו ידם בצלחת ופרסמו טיוטה משלהם.
לזהות ה"מנצחת" במירוץ הזה תהיה השפעה מכרעת על אופי הרגולציה ועל הדגש שהיא שמה על תחומים שונים, למשל נושא אבטחת המידע שקשור לשימוש בכלי בינה מלאכותית.
בדיעבד
הפוסט הזה נכתב באפריל 2023. מאז ה-EU AI Act אושר, נכנס לתוקף בהדרגה, וכפי שניבא אפקט בריסל, הפך לשפה המשותפת של חוזי ה-AI גם מחוץ לאירופה. המדריך המעשי ל-EU AI Act מסביר מה זה אומר לחברה ישראלית.
נכתב על ידי עו"ד עומר ברנדס, עורך דין בינה מלאכותית ופרטיות (CIPP/E), חבר ועדת ה-AI של לשכת עורכי הדין. להעמקה: המדריך המעשי ל-EU AI Act.
תגובות