פורסם במקור בלינקדאין, יולי 2026. "ה-EU AI Act הוא עניין אירופי. הוא פשוט לא נוגע אליי." שמעתי את המשפט הזה כבר עשרות פעמים. לאחרונה השמעתי אותו שוב, בהרצאה שהעברתי בכנס של ועדת הבינה המלאכותית של לשכת עורכי הדין. אז בואו נשים את זה על השולחן: הוא נוגע לחברה שלכם. גם אם אתם בתל אביב, גם אם השרת שלכם בסינגפור, גם אם מעולם לא פתחתם חשבון בנק אירופי. למה? כי ה-EU AI Act עובד בדיוק כמו ה-GDPR: הוא עוקב אחרי התוצר, לא אחרי הספק. אם מערכת הבינה המלאכותית שלכם מייצרת פלט שמגיע למשתמ

פורסם במקור בלינקדאין, מרץ 2025. עתידות: בקרוב תצטרכו לדווח ללקוחות כיצד החברה שלכם עושה שימוש ב-AI. תתחילו להתרגל למינוחים חדשים: "ספק" (Provider) ו"מטמיע" (Deployer). רגולציית ה-EU AI Act נכנסת לתוקף בשלבים, אך כבר היום חברות מתחילות לקבל דרישה מלקוחות להצהיר על עמידה עקרונית בחובות מסוימים שחלים מכוחה. אני מקבל לא מעט שאלות בנושא: מנהלים מתמודדים עם חוסר בהירות שמונע מהם לדעת אילו הוראות רגולטוריות עומדות לחול עליהם. עורכי הדין של הלקוחות מרשים לעצמם לעיתים "להתפרע" ולפרש

פורסם במקור בלינקדאין, מרץ 2025. כשהזדמנות להתייעלות פוגשת סיכוני בינה מלאכותית: סיפור על טרנספורמציה דיגיטלית של חברה גלובלית עם חזון והרבה אומץ. לפני כחצי שנה קיבלנו פנייה מלקוח פוטנציאלי, חברה לא מאוד מוכרת שבסיסה בישראל, אך עם פעילות בכל העולם וחברות בת ב-14 מדינות. החברה הבינה שבינה מלאכותית יכולה להניב ערך אדיר בהוזלת עלויות, הגברת היעילות וניתוח בזמן אמת של מידע בעל ערך רב ששוכב אצלה כבר הרבה זמן. אבל היא גם הבחינה בסכנות שמסתתרות מאחורי שימוש לא מבוקר בטכנולוגיה זו. ה

פורסם במקור בלינקדאין, ינואר 2025. רובנו כבר יודעים שלצד ההזדמנויות הטמונות בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת קיימים גם סיכונים אתיים, חוקיים וטכנולוגיים. ועם זאת, בנייה ואימוץ של עוד מסמך מדיניות לכל חברה נשמע מעט מוגזם. אלה התגובות ששמעתי לא פעם מארגונים בטווח רחב מאוד של תעשיות, החל מתאגידים עירוניים וכלה בסטארט-אפים. המשוואה פשוטה כדי להבטיח שימוש אחראי ובטוח בבינה ולנהל את הסיכונים הכרוכים בכך, הארגון חייב ליצור לעצמו מפת סיכונים ברורה לשימוש פנימי, שתשמש אותו בכל פעם שהוא מבק

פורסם במקור בלינקדאין, ינואר 2025. חברות רבות ניצבות בפני אתגר חדש: אחרי שהבינו את הצורך ואת התועלת שתצמח משימוש בכלי בינה מלאכותית, הן נתקלות בחלק המלהיב פחות, החוזה וניהול הסיכונים. למה צריך לשים לב לפני שמתקשרים עם ספק של כלי בינה מלאכותית יוצרת? איך אפשר לצפות ולגדר את הסיכונים? אחרי משא ומתן שקיימתי עם כמה עשרות ספקים של כלים כאלה, הכנתי עבור לקוחותיי מסמכי התקשרות עם כמה דגשים חשובים: הגנה על זכויות הקניין הרוחני בתוצרי הבינה המלאכותית. הגנה על המידע של החברה, והגבלת הש

פורסם במקור בלינקדאין, מאי 2025. אם אתם משתפים נתונים רגישים עם ChatGPT (מידע אישי, עסקי, אסטרטגי, קנייני וכדומה), כדאי לכם לשים לב להתפתחות הבאה. במסגרת ההליך המשפטי שמנהל הניו יורק טיימס נגד OpenAI בניו יורק, ובשל חשש שהעלה בית המשפט על "מחיקת לוגים", OpenAI חויבה לשמור את כל הפלטים של המשתמשים שלה, כולל כאלה שנמחקו, לצורך הצגתם כראיה פוטנציאלית. אז כן גם אם אתם עובדים עם רישיון ארגוני, מאובטח, פנימי, גם אם סימנתם שאתם לא מעוניינים שהמידע שאתם משתפים ישמש כבסיס לאימון המודל

פורסם במקור בלינקדאין, פברואר 2025. הגבלות חדשות הנוגעות לשימוש בכלי בינה מלאכותית נכנסו לתוקף. בקצרה: חובה להימנע מסיכונים בלתי מקובלים, ולהדריך עובדים לשימוש נכון. חוק הבינה המלאכותית האירופי, ה-EU AI Act, נכנס לתוקף בהדרגה. בתחילת פברואר 2025 נכנסו לתוקף שני חלקים חשובים שלו. החלק הראשון: איסור על מערכות בינה בעלות סיכון בלתי מקובל למה הכוונה "סיכון בלתי מקובל"? התשובה הארוכה: האיחוד הוציא מסמך של 140 עמודים שמבהיר מה בדיוק הכוונה. התשובה הקצרה: תחת ההגדרה הזו נכללות יכולו

פורסם במקור בלינקדאין, יוני 2024. "אני לא עושה שימוש בסיכון גבוה במערכות בינה מלאכותית, איזו רגולציה כבר יכולה לחול עליי?" חשבו שנית, והכינו את עצמכם לרגולציה האירופית. כחלק מהחוק האירופי לשימוש בבינה מלאכותית, ה-EU AI Act, חלות מספר חובות שקיפות על חברות העושות או מאפשרות שימוש בכלי בינה מלאכותית, כן, גם אם לא מדובר במערכות בעלות סיכון מיוחד. עיקרי חובות השקיפות החובה להודיע למשתמשים כאשר הם מתקשרים עם מערכת בינה מלאכותית, אלא אם זה ברור מאליו לאדם סביר (שאלה טובה וחשובה: מה

פורסם במקור בלינקדאין, מאי 2024. שאלה שאני נשאל שוב ושוב. התשובה הקצרה היא: לא. הארוכה: זה מורכב, כמו שעורכי דין מתחכמים אוהבים לענות. אנחנו כבר מבינים שעולם זכויות היוצרים והקניין הרוחני משתנה בעקבות הופעת הטכנולוגיה החדשה בחיינו. אפשר לסכם את העקרונות העיקריים בסוגיה זו, על פי מספר גילויי דעת ופסקי דין (בארה"ב, בישראל ובעולם): עקרונית, יצירות שנוצרו במלואן על ידי בינה מלאכותית יוצרת, ללא כל קלט יצירתי אנושי (אפילו אם מדובר ב"פרומפט" יצירתי ומושקע), אינן זכאיות להגנת זכויות

פורסם במקור בלינקדאין, ינואר 2025. ניהול נכון של סיכוני בינה מלאכותית בארגון הוא כבר לא בגדר המלצה. זו הופכת להיות חובה עסקית ומשפטית. לפני יותר משנתיים כתבתי טיוטה ראשונה של מסמך מדיניות בינה מלאכותית לארגונים. מתוך אמונה שהידע הטוב ביותר מגיע מקהילת היועצים המשפטיים עצמה, הפצנו את המסמך בחינם, כ"קוד פתוח", לקבלת פידבק ציבורי. התגובות היו מצוינות, והמסמך התפתח והתחדד עם כל גרסה. בתבנית הזו השתמשו כבסיס כבר אינספור ארגונים בישראל ובעולם, קטנים כגדולים, ובהם כמה מהחברות הגדולו

פורסם במקור בלינקדאין, ינואר 2025. ב-19 בינואר 2025 פרסם משרד המשפטים (ייעוץ וחקיקה) "מדריך משפטי לעיצוב ארגזי חול רגולטוריים". למה משרד המשפטים משחק בחול? שימוש ב"ארגז חול" רגולטורי, או סנדבוקס, הפך לשיטה רגולטורית נפוצה ו"טרנדית" לעידוד חדשנות תוך צמצום סיכונים ומשאבים. מה זה בכלל ארגז חול רגולטורי? סנדבוקס רגולטורי הוא מסגרת חקיקתית שמאפשרת לחברות לבחון מוצרים או שירותים חדשניים תחת פיקוח רגולטורי, עם הקלות זמניות מכללים רגולטוריים מסוימים. ניקח כדוגמה את המכונית האוטונומי

פורסם במקור בלינקדאין, פברואר 2025. זה לא מקרי שאתם קוראים יותר ויותר על DeepSeek והסיכונים שהמשטר הסיני מייצר. אנחנו עדים לשתי גישות שנמצאות במסלול התנגשות, וישנם גורמים חזקים שדואגים לשלוח לנו מסרים (או בעיקר ליצור פחד הדדי מהמודלים של הצד השני). שתי גישות רגולטוריות הרגולציה המערבית שמה את המשתמשים במרכז: ה-EU AI Act דוגל בשקיפות, אחריות, כללים אתיים, שמירה על זכויות הפרט והגנה על הציבור. מהצד השני, הרגולציה הסינית, שלא במפתיע, שמה דגש על הרפובליקה והתרבות המקומית. היא שומ

פורסם במקור בלינקדאין, אפריל 2023. אנו עדים למירוץ לקראת קביעת סט חוקים ליצירה ושימוש בכלי בינה מלאכותית, שלתקוות המפרסמים יהפוך לסטנדרט העולמי. מהו "אפקט בריסל"? "אפקט בריסל" הוא המונח שבו משתמשים חוקרי מדיניות כדי לתאר את התופעה הרגולטורית שהתרחשה עם פרסום ה-GDPR, רגולציית הפרטיות של האיחוד האירופי. בשל התחולה הרחבה של ה-GDPR (שחל על כל חברה שמציעה שירותים לאזרחי האיחוד), חברות בינלאומיות התאימו את עצמן אליו והפכו אותו דה-פקטו לבסיס הנורמטיבי החל בכל העולם. כתוצאה מכך, מדינ

פורסם במקור בלינקדאין, אפריל 2023. אחת הבעיות האתיות הנוגעות לשימוש בכלי בינה מלאכותית היא הצורך לספק הסבר לדרך קבלת ההחלטות. מכיוון שאלגוריתמים חכמים לא תמיד יכולים לספק תיעוד מפורט להחלטה שהתקבלה על ידם, רגולציות שונות מנסות להציע פתרונות שימנעו מחברות, גופים ממשלתיים או בני אדם להסתמך על החלטות בינה מלאכותית, למשל על ידי החלת החובה להשאיר "אדם במערכת" (Keep a human in the loop). החשש הוא שהחלטות כאלה עלולות לגרום לאפליה או לתוצאות הפוגעות בזכויות פרט אחרות, שכן היו מבוססות