האם בינה מלאכותית תשנה את שיטת החיוב של עורכי הדין?
פורסם במקור בלינקדאין, יולי 2024.
לקוחות חושבים לעצמם: "אם כלי בינה מלאכותית חותכים את הזמן שלוקח לכם לבצע עבורנו את העבודה, נניח לפחות בחצי, אולי תוכלו לחייב אותנו בחצי ממה שאתם גובים מאיתנו בדרך כלל?" חלקם כבר מפנים תהיות כאלה בקול לעורכי הדין שלהם.
חלקם כבר מהרהרים: "אם עורך הדין שלי לא משתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לבצע את העבודה יותר מהר ויותר זול עבורי, אולי אבקש הצעת מחיר מכאלה שכן עושים שימוש בכלים האלה?"
מאחורי הקלעים, הלך הרוח בפירמות עורכי דין גדולות (לאור שיעור אימוץ כלי הבינה המלאכותית, כנראה שעדיין לא בישראל) הוא בסגנון הבא: "אם בינה מלאכותית יכולה לבצע עבורנו משימות שגרתיות בשבריר מהזמן, איך נתמחר את זה? אולי פשוט לא נתייחס לשינוי הזה, כמו שעשינו עם הופעת כלי החיפוש המשפטיים לפני כמה עשורים?"
דוגמה: בדיקת נאותות
ניקח לדוגמה תהליך בדיקת נאותות בעסקת רכישת חברה. לעורכי הדין הזוטרים והמתמחים במשרד יידרשו ככל הנראה מאות שעות כדי לעבור על כל המסמכים, לנתח אותם ולייצר תוצרים מתאימים. לבינה מלאכותית כנראה יידרש עשירית מהזמן הזה. גם אם ניקח בחשבון שעות ליווי של "בן אדם בתמונה" שיוודא שכל התוצרים (והדגלים האדומים) נכונים, עדיין יש כאן חיסכון מהותי ומשמעותי של שעות עבודה.
האם נראה הוזלה אמיתית של שכר הטרחה?
לדעתי, ככל שבעיות הדיוק והאמון בקשר עם שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת לצרכים משפטיים ייפתרו (למשל באמצעות כלים שיראו הפחתה משמעותית של הזיות, אמינות גבוהה יותר וציטוטים מדויקים), לקוחות יתחילו יותר ויותר לחפש את המשרדים שיידעו לתת להם תוצרים מהירים וזולים יותר.
הגישה שלי לשאלה הזו: ריטיינר חודשי קבוע במקום חיוב לפי שעות.
נכתב על ידי עו"ד עומר ברנדס, עורך דין בינה מלאכותית ופרטיות (CIPP/E), חבר ועדת ה-AI של לשכת עורכי הדין. להעמקה: המדריך המעשי ל-EU AI Act.
תגובות